היגון בעיניהם מתערבב עם מבט ביישני ועוצמת החיים.
האבות שבנותיהם ובניהם נרצחו במסיבה מגיעים לסדנה בחוות הסוסים כל שבוע.
לא מפספסים.
תהום חשוכה ועמוקה פרצה לביתם באיבחת סכין וללא הזמנה.
הם יכלו להישאר לבדם עם כאב וגעגוע השורף את ערוגת הפרחים שהייתה ואיננה לעד ובחרו לתת מילים לשיטפון שטרף את חייהם.
הם מתחבקים, מחייכים, בוכים וכלכך מתגעגעים.
חבורה של גברים ואבות אמיצים שרק הם מבינים אחד את השני.
כאן, בחווה, הם מרגישים חופש לצחוק ולהשתחרר.
מותר לדבר את עוצמת הכעס והגעגוע, לעלות על הסוס, לשחרר במעט את המתח ולהביט אל הכוכבים.
מצד אחד הם מתארים חוויה של התנפצות והתרסקות כלפי האכזריות והרוע, החוסר והגעגוע ובצד האחר אפשר לזהות את העוצמה והחוסן וגם את האהבה שלהם למשפחותיהם ולחייהם.
ואנחנו נבחרנו להנחות סדנה ייחודית המשלבת שפה ומפגש עם סוסים בטבע.
אנחנו מחפשים ביחד את המילים, המשמעות והבחירה בהתמודדות עם האובדן הנורא מכל.
22 שנים לאחר שאחיינתי המופלאה, הודיה זיכרונה לברכה, נרצחה;
נפלה בזכותי ההזדמנות להנחות קבוצה של אבות ואחים שכולים.
תודה על ההזדמנות המיוחדת להחזיק מרחב בטוח ומחזק ועד לייסורים ולעוצמות שלכם.
הנחייה בקו עם עובדת סוציאלית ורן זרנקין בחווה של ראנצ'ו בכפר מרדכי.
Commentaires