לפני שנתיים וחצי אובחנתי עם מחלת עיניים גנטית פרוגרסיבית. היום נותר לי 7.5% משדה הראייה.
צמצום זה דווקא דחף אותי לבדוק את הפרדיגמות החוסמות את ההתפחות שלי. להתבונן ולהצליח לעצב חדשות, בהירות יותר. במקביל דייקתי את השליחות והמתנה שלי לעולם. החלטתי להתגבר על המחסומים האישיים ולאתגר את עצמי.
השבוע סיימתי שבוע מדהים. אחד השבועות המשמעותיים. זה היה מעבר של שלב עבורי, מתיחת היכולות שלי מעבר למה שהאמנתי.
ניצחון הרוח, המנטליות והאימון האישי שלי על המגבלה, חרדת העיוורון והמשבר העצום שחוויתי עם צמצום שדה הראייה.
לאורך חיי לא החשבתי את עצמי כבעל יכולת לספר סיפור. הרגשתי מסורבל ביכולת המילולית שלי. כמעט מגמגם. לא בעל שטף דיבור.
השבוע עמדתי על שתי במות, בשני ימי עיון מול אנשי מקצוע מהבכירים ביותר ברחובות ובאוניברסיטת בן גוריון והגשתי את הסיפור שלי כמייצג את הסיפור של הגברים הישראלי:
המלכודות והשערים של הגבר הישראלי;
כשגוף ונשמה גברית פוגשים כאב.
והחיבור של המלכודות שהגברים הישראליים נופלים לתוכן ולמניעת אלימות. סיפור מורכב עם הרבה תקווה, מיומנויות וטיפים.
ועכשיו שישי בערב, מרשה לעצמי להרפות. לנוח.
עכשיו זה ברור לי שהסיפור שלי מחזיק ומעורר השראה. פותח מרחבים חדשים של התבוננות והשראה לבני נוער, גברים ונשים. וגם אנשי מקצוע.
הסיפור אורז מפגשים עם עשרות גברים שפגשתי במעגלי הגברים שהנחיתי, קריאה ומחקרים.
יצרתי מודל שמעניק אבן דרך לעבודה עם גברים באמצעות 6 מלכודות/בורות שהגבר הישראלי נופל אליהם וכיצד ניתן להשתחרר מהם לצמיחה אישית.
וכעת, אני משחרר, מרפה.
רוצה לראות להיכן הגלים יובילו אותי.
רוצה להתרכז בבריאות שלי. בעיניים. במשפחתי. בזוגתי.
אני משוטט בתודעה בין הרפייה, להתרגשות והרבה חלומות.
לבינתיים אני ממשיך לאמן גברים ונשים במשברים לקראת צמיחה והגשמה.
תודה, תודה לכל התמיכה שיש לי בבית ומסביבי. לא הייתי יכול לעשות זאת בלעדיכם!!!!
תודה לעמיתים שלי שהאמינו והזמינו אותי לימי העיון.
שבת שלום חברימוס ותודה שקראתם עד כאן
כגברים בישראל,רבים מאיתנו גדלנו על "מסר הגבריות/ הגבורה". החל מדימוי המעפילים הגיבורים, דרך לוחמי המחתרות, הפלמ״ח ולוחמי צה״ל...
אך בתוך המסרים של הגבריות שהחלו להישתל במוחי ונפשי מגיל לידה יש גם מחירים כבדים: מצד אחד, חוסר היכולת להרגיש מנעד של רגשות כמו פחד, עצב, כעס. לבלוע ולהדחיק כאבים. ומצד שני הצורך להיות חזק, להגיע להישגים, להוכיח את עצמי שאני יכול, מסוגל, למצוא פתרונות ולעמוד בהכל.
“ציטוט מעורר השראה על הגבורה לכאורה, ״יורים ובוכים״, ״שיח לוחמים״, והעוצמה שברכות - אני סתם מברבר כאן כדי לתת טקסט דמה - שאתה תיתן לו את התוכן שלך..”
פגיעות עשויה להוביל לצער ולכאב, אך ד"ר בראון הבינה שהיא גם ערש הבריאה של שמחה, יצירתיות, שייכות ואהבה. השאלה היא איך מתמודדים עם כפל התפקידים הזה? המסקנה שלה היא שהתרבות המודרנית למדה להרדים את תחושת הפגיעות, ואולם יש לכך מחיר, כיוון שאי אפשר לשתק רגש בודד – שלילי - מבלי להרדים רגשות נוספים כמו אושר ושמחה.
פגיעות עשויה להוביל לצער ולכאב, אך ד"ר בראון הבינה שהיא גם ערש הבריאה של שמחה, יצירתיות, שייכות ואהבה. השאלה היא איך מתמודדים עם כפל התפקידים הזה? המסקנה שלה היא שהתרבות המודרנית למדה להרדים את תחושת הפגיעות, ואולם יש לכך מחיר, כיוון שאי אפשר לשתק רגש בודד – שלילי - מבלי להרדים רגשות נוספים כמו אושר ושמחה (#vacation #dream #summer) יש לשלב האשטגים אשר יעבו את רשת הלינקים שלך לפרסומים אחרים שלך, בכל המדיות, וגם לתכנים של קולגות.
טקסט דמה נוסף, שהרי פוסט בבלוג אמור להיות מעין ״מיני כתבה״, עם יותר תוכן מפוסט ברשת חברתית, אך לא כבד כמו מאמר שלם.
תגובה לפוסט זה, בדיקה, גמא. [להחליף פןמט ;-)